מגשרי באר חיל ועסלוג' למבואות באר שבע

86, נקודת איחוד שתי סוללות.

נ.צ. 176213/543742 

המסילה המשנית, המזרחית, הנמוכה, מתרוממת כאן לגובהה של הראשית והן מתאחדות
המסילה המשנית, המזרחית, הנמוכה, מתרוממת כאן לגובהה של הראשית והן מתאחדות

87, מעביר מים קשתי

נ.צ. 176332/543781 

87

גובה תקרתו כ-שני מטר מהרצפה. הקשת בנויה מ-3 נדבכים ישרים ו-6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. כל אבני הגזית של הכנפיים נשדדו.

כאן כל נדבכי הקשת מסותתים בשיטת סיתות שוליים וזיז.

– חצץ החיפוי של קטעים ארוכים מורכב ברובו מאבני צור חומות שנאספו על פני השטח.

88, מעביר מים קשתי

נ.צ. 176634/543967

מנקז את אחד מערוצי המשנה של נחל באר חיל. גובה הקשת מעל הרצפה כ- 2 מטר. בקשת 3 נדבכים ישרים 6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. רוב אבני הגזית של הכנפיים נשדדו.

88על כמה מאבני הקשת כתובות אחדות. אחת מהן חרוטה בקפידה: T.A.H.  VX 50450   21.10.41    מעביר המים נמצא בסמוך לכביש המנדטורי באר שבע – סיני
על כמה מאבני הקשת כתובות אחדות. אחת מהן חרוטה בקפידה: T.A.H. VX 50450 21.10.41 מעביר המים נמצא בסמוך לכביש המנדטורי באר שבע – סיני

 

כתובת חרוטהT.A.H.  VX 50450     21.10.41
כתובת חרוטהT.A.H. VX 50450 21.10.41

 

89, מעביר מים מרובע

נ.צ.176813/544078

המעביר סתום ברובו
המעביר סתום ברובו

90, סוללה צרה נלווית, בת כמה מאות מטרים מסתיימת  ב-נ.צ. 177456/1545018

91, מעביר מים מרובע

נ.צ. 177981/545730

סתום ברובו
סתום ברובו

92, מעביר מים קשתי

נ.צ. 177989/545719 

מעביר מים שמור היטב אך סתום כמעט לכל גובה הקשת.
מעביר מים שמור היטב אך סתום כמעט לכל גובה הקשת.

– כביש  40 וחלק ממתחם מועצה אזורית רמת נגב חוצים את תוואי המסילה שממערב לכביש. התוואי נראה מחדש  ממזרח לכביש, כסוללה גבוהה על עמקי הנחלים הימן ורביבים.

93, שרידי מעביר מים

נ.צ.  178446/546044

מעביר מים  על ערוץ נחל הימן, הרוס לגמרי. חלק מאבני הגזית פזורות בקרבתו. מעביר המים על כביש 40 נבנה על מקומו של המעביר התורכי.

94, "המעביר הנעלם" קשתי

נ.צ. 178806/546427 

                                                                צילום אלי ליבנה
צילום אלי ליבנה

מעביר מים קשתי, שיחי מלוח קיפח גדולים סוגרים על הסוללה כולה והמעביר אינו נראה כיום.

95, גשר נחל עסלוג'- רביבים

נ.צ.מ. 178857/546602

הגשר על נחל רביבים היה בן 18 קשתות. היה אולי הגשר הרצוף הגדול ביותר בקו באר שבע – ניצנה.

גשר עסלוג'           צילום משנת  1917                             מקור: ויקיפדיה
גשר עסלוג' צילום משנת 1917 מקור: ויקיפדיה

(גשר באר שבע הוא בן 20 קשתות אך מפוצל על ידי סוללת אדמה בין שני הקטעים).

מספר גורמים גרמו לבניית גשר ארוך וגבוה מעין זה. היה צורך לגשר על פני עמק נחל רחב  של ואדי עסלוג' (נחל רביבים). סוללת הרכבת משני עברי הגשר הייתה גבוהה מאד.

בעברו הדרומי התרוממה הסוללה, מעל נחל הימן ומעביר המים שלו. בעברו הצפוני של הגשר נבנתה תחנת הרכבת עסלוג' מבני התחנה והסוללה עד לגשר היו גבוהים מעל פני השטח, המשתפל אל נחל רביבים. רק בקצה הצפון מזרחי של מבני תחנת עסלוג' חזרה המסילה אל פני השטח.

אין לנו הרבה מידע כיצד נראו פרטי הגשר והאם הוא היה דומה לגשר באר שבע, או גשרים אחרים?

באומנה מס' 16 ששרדה לגובהם של  שישה נדבכים ישרים, שרדו שלושה שקעים מרובעים. שקעים זהים קיימים בגשרים נוספים.

שקעים מרובעים באומנה מס' 15
שקעים מרובעים באומנה מס' 15

אך הייחוד של גשר עסלוג' (וגשר באר חיל צפון) הוא גימור האומנות.

בדרך כלל פניה של חזית הגשר כולו, אחידה. בגשר עסלוג' מתארכות האומנות מעבר לקו החזית ומתאפיינות בהתאם לכיוון זרימת השיטפון. האומנות הפונות מזרחה, לכיוון מעלה האפיק מעוצבות בסיומת מעוגלת. ואילו האומנות הפונות למורד  האפיק מעוצבות בסיומת מחודדת.

סיומת אומנה מזרחית, מעוגלת
סיומת אומנה מזרחית, מעוגלת

 

סיומת אומנה מערבית, ראש חץ
סיומת אומנה מערבית, ראש חץ

 

הגשר פוצץ על ידי הבריטים בפעולה גדולה של פיצוץ מתקני המסילה התורכית במאי 1917. (יגאל שפי קתדרה 87 עמוד118) פעולות ההכנות והפיצוץ תועדו בצילומים.

הכנות לפיצוץ                                                מקור: אתר זיכרון אוסטרלי
הכנות לפיצוץ מקור: אתר זיכרון אוסטרלי

 

לאחר הפיצוץ                                                 מקור:  אתר זיכרון אוסטרלי
לאחר הפיצוץ מקור: אתר זיכרון אוסטרלי

שרידי הגשר נפגעו בידי אדם ובשיני הזמן, והשיטפונות. אך הנזקים הכבדים ביותר נגרמו בשיני הציוד הכבד של כורי חומר הוואדי שניגשו עד לשרידי הגשר עצמו. הכרייה ירדה באפיק לעומק מטרים אחדים, ההתחתרות לאחור בעקבות כמה שיטפונות עזים חשפה את השרידים עד ליסודות ואף מתחת להם. לפחות שתי אומנות על יסודותיהן התמוטטו לאפיק, בעשור האחרון. האחרונה מוטלת עדיין באפיק הזרימה של הנחל. (בעת שיקום האפיק בשנת 2013 כוסתה ונקברה האומנה.)

יסוד האומנה שהתמוטט בשיטפונות 2010
יסוד האומנה שהתמוטט בשיטפונות 2010
מקום יסוד האומנה שהתמוטט
מקום יסוד האומנה שהתמוטט

(במדרגת הלס שנותרה לאחר התמוטטות יסוד האומנה בחורף 2010, ניתן לראות בקרקע את עקבות כלי העבודה שהכינו את המקום ליציקת יסוד האומנה).

גורמים רבים סייעו להשמדת השרידים: בתי הבדווים שבאיזור. בניית גשרי כביש בתקופת המנדט הבריטי. בכל גשרי כביש ניצנה-באר שבע נמצאת כמות אבן מסותת רבה. מלחמת העצמאות וסלילת כביש הסולינג- כביש בורמה המצרי. הכביש שנסלל במקביל לתוואי המסילה, גבה גם הוא מכסת אבן ענקית מהגשר הגדול. כביש סולינג באורך כ-4.5 ק"מ וברוחב 8 – 10 מטר צורך כמויות אבן גדולות, וזמינות.

אימוני צהל, בראשית המדינה. והכרייה הפרועה של חלוקי הנחל באפיק נחל רביבים. ממדי הכרייה סייעו לשיטפונות הענק להשלים את ממדי הנזקים למתקן.

תאור השרידים (מדרום לצפון)

אומנה מס' 1

אומנה חיצונית, דרום מערבית – נותרו שבעה נדבכים ישרים, מעל היסודות החשופים. שישה נדבכי קשת, ושתי הכנפיים. בחיבור בין הנדבכים הישרים ונדבכי הכנף יש סיתות שולים. הכנף המזרחית נפגעה בעת בניית גשר כביש 40.

שרידי אומנות 2 – 5 הוסרו בעת יציקת משטח ההחלקה של גשר כביש מס' 40.

שרידי אומנה מס' 6 התמוטטו לאפיק השיטפוני בחורף 1994-5

אומנה מס' 7  התהפכה לבור באפיק, בשיטפון חורף 2010. יסוד האומנה שהתמוטט בנוי מארבעה חלקים, במפלס הולך וצר כלפי מעלה בקרקעית יסוד האומנה שנפלה, ניתן לראות את עקבות כלי העבודה שהכינו את המקום ליציקת הבסיס.

אומנה מס' 8 יסודות בלבד

אומנה מס' 9 נותרו ארבעה נדבכים מעל היסודות.

אומנה מס' 10  נותרו שלושה נדבכים מעל היסודות.

אומנה מס' 11 נותרו שלושה – ארבעה נדבכים מעל היסודות.

אומנה מס' 12  נותר נדבך אחד מעל היסודות.

אומנה מס' 13 נותרו חלקי נדבך אחד תחתון.

אומנה מס' 14 נותרו שרידי שני נדבכים ישרים

אומנה מס' 15  נותרו חמישה נדבכים ישרים, מעל היסודות.

אומנה מס' 16 מצידה הצפוני חשופים שלושה נדבכים ישרים. מעליהם בגובה שני מטר ויותר נותר המצע הפנימי של חומרי המילוט ואבני גוויל. בצד הדרומי של האומנה חשופים חלקים נמוכים יותר. חשופים שישה נדבכים וחלקו העליון של יסוד האומנה. היסוד שהוא רחב יותר מחלק הגזית יוצר כעין מדרגה. בנדבך החמישי נותרו שני שקעים מרובעים (כמו בגשר באר-שבע) וייתכן שרידי שקע נוסף. עומק השקעים כשישים ס"מ והוא עמוק יותר משכבת הגזית.

אומנה מס' 17 אינה נראית על פני השטח,

אומנה מס' 18 אינה נראית על פני השטח, אך כריית החלוקים חשפה אותה חלקית.

אומנה מס' 19  אומנה חיצונית צפון מזרחית.

צידה האחורי, נחשף בעקבות סלילת צומת משאבים וכביש 222. הבנייה היא באבנים ישרות.   ואבני גוויל גדולות.  צידה המרחי סדוק.

בצידה הפנימי הדרומי חשופים רק שני נדבכים ישרים. בשרידי הקשת נותרו 7 נדבכים קוניים.

כאשר מתבוננים בצילום הגשר: שחור לבן משנת 1917 (עמוד 000) ניתן לראות, שהאפיק הפעיל שטוח, וגבהו שווה בשני קצות הגשר. הצילום נערך מצפון מזרח. כל בליטות האומנות נראות בגובה אחיד. כיום לאחר כרייה פרועה, בצרוף שיטפונות עזים ירדו פני האפיק במטרים אחדים, מהמרכז לאומנה הדרום מערבית.

ניתן לראות כיום את מבנה היסודות ואת החומרים ששימשו ליציקת היסודות, סיכוייהם של שרידי הגשר להשתמר, ללא פעולות שימור, נמוך. מספר אומנות הוסרו בעת בניית הגשר של כביש .40 שתי אומנות נשטפו השאר חשופות עד ליסודות. וסדקים נבעו באחרות.

96, מעביר מים קשתי

נ.צ. 179020/546858

מעביר המים מנקז, ערוץ שבין תחנת הרכבת עסלוג' לבין הגשר הגדול על נחל רביבים. הרוס בחלקו.  הקשת בנויה מארבעה נדבכים ישרים, מעל הריצוף, שמעליהם מתחילה הקשת בת 5 נדבכים מעוגלים משני עברי אבן הראשה. סה"כ 10 נדבכים לקשת.

100

97, תחנת רכבת עסלוג'

נ.צ.מ.   179492/547178 

תחנת הרכבת נבנתה בשנים 1915-1916

התחנה נחנכה בעת ביקור ממלא מקום המפקד העליון אנוור פאשא בתחילת מרץ 1916  מבני התחנה פוצצו, על ידי הבריטים. אך לא ידוע האם בפעולה הגדולה של פיצוץ מתקני הרכבת במאי 1917, או אולי בתאריך אחר.

 

"כביש בורמה" המצרי נסלל על ידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות. כביש הסולינג (ריצוף אבנים) נועד לעקוף את מתחם ביר עסלוג' שנכבש בידי כוחות הפלמ"ח. הכביש שקצהו האחד בסמיכות לצומת טללים של ימינו, חוזר אל התוואי המנדטורי בתוך מתחם תחנת הרכבת, בסמוך לביר אל מחטה (באר שרה). ניתן רק לשער את היקף הנזקים שנגרמו למבני התחנה עקב השימוש  באבני המבנים, לתשתית "הסולינג" של הכביש.

 

הכביש המנדטורי באר שבע – ניצנה נסלל ככל הנראה על ידי התורכים ועקף  את  התחנה ממערב. אך יש להניח שכמויות אבן משרידי התחנה שימשו לשיפור תשתית הסולינג וגשרי הכביש.

 

תוואי הכביש הנוכחי, באר שבע – ניצנה, כביש 40, חתך את מכלול ההריסות במרכזו.   בין השאר נסתמה גם הבאר. כיפת הבאר, פרי השיפוץ הבריטי המאוחר, הוסטה אל שולי הכביש ונותרה בצידו. שלט כחול של המועצה לשימור אתריםמספר על עברה.

תוואיכביש 40 נמוך טופוגרפית ממבני התחנה והמסילה. חלק גדול מחורבות התחנה הוסטו מערבה מתוואי הכביש, וניתן לראות שם חלקי רעפי חרס מתוצרת ירושלים וחלקי לבני חרס חלולות.

כיום נראים שרידי שלושה מבנים או חלקי מבנים.  המסילה  שהוליכה מהגשר הגדול שמעל נחל עסלוג' (רביבים) אל מבני התחנה, הוקמה על סוללה גבוהה ששרדה בחלקה. רוב המבנים ניבנו על משטחים מוגבהים בגובה המסילה. סעיף המסילה שניגש אל המבנים שמר על גובה זה, או היה מעט נמוך מהם. הקו הראשי לא שמר כנראה על גבהו בתחום מתקני התחנה והלך וירד לגובה פני הקרקע בסמוך למבנה האחרון.

לכל אורך קטע הסוללה שבין תחנת הרכבת לגשר הגדול נראים גם כיום שקעים רחבים

(כ-10 מטרים) בעלת דפנות רוחב. נראה שמכאן הוציאו אדמה לבניית הסוללה והרציפים וייתכן שתעלות אלה שימשו מאוחר יותר, כעין "לימנים" לגידולים חקלאיים. נשמרת בהם כיום צמחית בר ירוקה רב שנתית, לכל אורך הקיץ. (שקעים כאלה נראים במספר מקומות לאורך תוואי המסילה).

תאור תחנת הרכבת נערך לפי ארבעה צילומים נדירים מהשנים 1916 – 1917. וסקר שדה מפורט שנערך במאי 2008. וסקרי השלמה בשנת 2012.

ארבעת הצילומים מצולמים מזוויות שונות, וע"י כך מתקבל תאור מפורט ונכון יותר של כלל מתקני התחנה.

תמונה  מאוסף גונטר. Gunter hartmagel.   התמונה צולמה על ידי צלם צבאי גרמני שנלווה לביקור אנוור פאשה במסילה.                                     מקור:wikipedia
תמונה מאוסף גונטר. Gunter hartmagel. התמונה צולמה על ידי צלם צבאי גרמני שנלווה לביקור אנוור פאשה במסילה. מקור:wikipedia

צילום בפברואר או מרץ 1916 של התחנה:  על גג מבנה הקומותיים סדורים הרעפים בחבילות קטנות לפני התקנתם במקומם. מעל מגדל המים נראה כעין פיגום.

בצילום נראה המבנה מרוחק מהמסילה ובנוי על משטח מוגבה, בגובה הסוללה הגבוהה מפני השטח. המבנה מרוחק מעט מריכוז שאר מבני התחנה.

צילום (אבי נבון) מתוך אלבום ממלחמת עולם  ה-1 במשרדי ה-PEF בלונדון. על התמונה כיתוב בכתב יד – Asluj railway station "Turkish" nov 1st 1917.   כל השנים ידענו שמתקני המסילה מניצנה עד עסלוג' פוצצו במאי 1917.

(האם ייתכן שמי שכתב את התאריך 1/11/1917 על דף האלבום מתחת לתמונה טעה בתאריך?)

מבני תחנת הרכבת

צילום אינטרנט: מאתר ה-NZMR.  הפרשים הקלים מכינים את מבנה התחנה לפיצוץ
צילום אינטרנט: מאתר ה-NZMR. הפרשים הקלים מכינים את מבנה התחנה לפיצוץ

תיאור קו מתקני התחנה,  מדרום מערב-לצפון מזרח.

כל המבנים נמצאים בצידה המערבי של מסילת הברזל.

מבנה מס' 1 – המבנה מצולם מקו המסילה. סמוך למקום עומדו של הצלם הסתעפות מערבה מהמסילה הראשית אל מבני התחנה. בחזית התמונה מתקן להסטת הפסים.  בצילום נראה המבנה מרוחק מהמסילה ובנוי על משטח מוגבה, בגובה הסוללה, הגבוהה מפני השטח. המבנה מרוחק מעט מריכוז שאר מבני התחנה.

בעל גג רעפים  ובו שתי ארובות: בקצהו הדרום מערבי ובקצה הצפון מזרחי. באגפו הדרום מערבי נראים חלון ודלת. בקיר הצפון מזרחי נראים 5 חלונות  וכנראה שני צינורות – מרזבים.

תחנת עסלוג'

מבנה מס' 2- מגדל מים אוואלי, נראה שציר האורך שלו מזרח-מערב.  בעל חלון אחד מוארך במזרח, שגובהו מעל פני הקרקע כגובה הגג השטוח של המבנה הבא. בצידו הצפוני פתח רחב, דלת?  נראה כאילו סף הדלת מוגבה מעט מפני הקרקע. משקוף הדלת בגובה גג המבנה הסמוך.

מבנה מס' 3 – מרוחק מטרים אחדים ממגדל המים. מבנה בן קומה אחת בעל גג שטוח. למבנה ארבע דלתות וארבע חלונות. בחזית המבנה נראה רציף משופע שהולך ועולה אל חזית המבנה הבא, מבנה 4. בנתיב עליית הרציף נראות שתי הדלתות הצפוניות של המבנה. מוסתרות בחלקן.

מבנה מס' 4 – מבנה בעל גג רעפים דו שיפועי. בדופן הדרומית,  דלת במרכז הקיר, רחבה יותר מדלתות הכניסה של מבנה 3. סביב הדלת אבנים מסותתות סיתות חלק יותר.  מעל הדלת, מתחת   לגג הרעפים פתח עגול מעוטר שאינו נראה ברור בצילום. בקיר המזרחי הפונה אל המסילה, דלת רחבה מאד שהרמפה מגיעה אליה ומסתימת ממנה והלאה.  גג הרעפים מתארך ומצל על חלק מהרחבה. (רציף) חלק הגג המתארךנתמך ע"י שתי קורות אלכסוניות.

מבנה מס' 5 – מבנה בעל שתי קומות. גם כאן נראה שיש מתחת למרכז גג הרעפים חלון עגול או עיטור כל שהוא. בשני קצוות גג הרעפים שתי ארובות כנראה, שתיים בכל קצה. המבנה סמוך מאד וייתכן צמוד למבנה 4.  חלקו הצפוני של המבנה, חד קומתי. נראה כמרפסת בעלת מעקה עמודונים. בחזיתו בקומה התחתונה ארבע דלתות וחלון אחד. הדלת המרכזית רחבה יותר. בין שתי הקומות פס בהיר כנראה נדבך אבן דקה יותר, ובהיר. הפס בין שתי הקומות מתחבר אל חזית הגג של החלק החד קומתי. בקומה השנייה שלושה חלונות בעלי כרכוב בהיר בולט החוצה. משני עברי גג הקומה השנייה יורדים, כנראה צינורות  – מרזבים.

מבנה מס' 6 – מרוחק יותר מהמבנים המרכזיים. ציר האורך שלו הוא מזרח – מערב, בשונה מכל שאר המבנים. מבנה בעל גג רעפים, וארובה בקצה הגג המערבי. בקיר הדרומי שתי דלתות. בקיר הצר יותר הפונה אל המסילה שני חלונות קטנים גבוהים.

נותר ממנו  כיום,  בסיס מוגבה של המבנה, שרידי טיח, רעפים, שברי לבני חרס חלולים, ומעט חלקי אבן. בסיס זה נחתך כבר בעבר ע"י קו תקשורת שהונח במרכזו.

מבנה מס' 7 – במרחק כמה עשרות מטרים ממבנה מס' 6, שרידי מבנה ארוך 25 X 4 מטר. שרד לגובה נדבך או שניים מעל פני הקרקע. בסביבתו מעט שברי רעפי חרס, מתוצרת PADOVA.  נראה שזו תשתית לצריף או מבנה קל אחר.

בינואר- פברואר 2012 נחפרה תעלה להנחת כבלי חשמל,  לעיר הבה"דים. תעלה זו נחפרה אמנם מתחת לכביש מס' 40 ולסוללה הגבוהה של המסילה. כדי לא לפגוע בשרידים אך פגעה קשות בשרידים הדלים של מבנה מס' 7.

התעלה שחתכה את יסודות מבנה מס' 7
התעלה שחתכה את יסודות מבנה מס' 7

בין מבנה 5 – 6 נראים בצילום, ברקע, שני מבנים מרוחקים, לרגלי הגבעות, כמאות מטרים ממבני התחנה.

המקום המשוער נבדק. נמצאו שני יסודות ומשטחים שקועים. מעט שברי רעפי חרס וחלקי מתכת וברגים אופייניים למסילת ברזל.

כמה מאות מטרים משרידים אלה לרגל הגבעות נבדק אתר שבו נראו בתמונות אוהלים. נמצאו שלושה מעגלי חצץ שתמכו כנראה באוהלים. בסמוך נראו ערימות חצץ צורי שנאסף כנראה לפיזור על הסוללה.

בסקר שדה שנערך מצפון מזרח למבנה מס' 6  נמצאו שרידים נוספים של מתקנים ושרידי מסילות אחדות. כל המסילות נמוכות, כמעט בגובה פני הקרקע.

בקרבת מבנה מס' 5 קיים תוואי סוללה משנית קטוע, ולא מספיק ברור. אורך הקטע הוא כ- 300 מטר. בקצהו המזרחי, התוואי מתעבה וכנראה היו שם שתי מסילות.  ההתעבות בניגוד לסוללה הראשית שומרת על קו גובה.

בנוסף להרס תשתיות המבנים תוך סלילת כביש מס' 40, נפגעו גם עקבות צבר מסילות התחנה. באזור מבנים 6 – 7  ישנם שרידים של קטעי סוללות. לא לגמרי ברור האם היו 5 או 7 מסילות שונות. כולן או רובן "חתוכות" ע"י כביש הגישה לקיבוץ משאבי שדה. כל הסוללות החתוכות, שרידיהן אינם מופיעים כיום בעבר הדרומי של כביש הגישה.

– המסילה הראשית – המסילה שומרת על כיוונה לצפון מזרח, תוואי הסוללה מנמיך טופוגרפית וחלקו נסלל בתוך שקעים חפורים. בחלק מהתוואי נראה רק מעט מחצץ החיפוי של התוואי.  בכמה מקומות נראות ערימות קטנות של חצץ שנראה שהוכנו לצורך זה. תוואי המסילה מהגשר הגדול, והתחנה, עבר כאן במקביל לאפיקו של נחל עסלוג' (רביבים).  (עקב חציבת חלוקים באפיק הנחל, הורחב מאד האפיק וקטע קטן של המסילה התמוטט). בנקודה מסוימת פונה האפיק מזרחה ותוואי המסילה פונה לצפון מערבוממשיך בעמק נחל אטדים עליון.

כחצי ק"מ מהתחנה, הסוללה עדיין שטוחה. כ-800  – 1000  מטר ממבנה מס' 5 קיימים שני משטחים, במרחק 3 מטר מהסוללה. המשטחים מוגבהים  לגובה המסילה ומרופדים באבני חצץ צורני כמו בסוללת המסילה.

בית קברות

 נ.צ.מ. 179972/550104

ובו עשרות קברים. לפי שרידי אבני המצבות הוא נראה קדום. מבדיקה ראשונית אינו בית קברות בדווי.

– קו הנפט ק.צ.א מלווה את המסילה ברוב התוואי עד לרמת חובב.

– מקטע זה ואילך נראית תופעה שלא נראתה עד כה במתקני המסילה- בנייה באבן קירטון. מתקנים אלה בנוסף להרס מעשי ידי אדם, מתפוררים באופן טבעי כמו כל סלע קירטוני חשוף.

98, מעביר מים קשת כפולה

 נ.צ. 180176/549424 

נותרו שרידים דלים בלבד. אבני הבנייה, שנותרו באתרם, קירטוניות או נארי  בלויות. המעביר בנוי על ערוץ נחל שחר בסמוך אליו פרצה רחבה.
נותרו שרידים דלים בלבד. אבני הבנייה, שנותרו באתרם, קירטוניות או נארי בלויות. המעביר בנוי על ערוץ נחל שחר בסמוך אליו פרצה רחבה.

 

99, מעביר מים קשת כפולה.

נ.צ. 180102/549758. 

הרוס ברובו. בדופן המערבית נותרו נדבכים אחדים חלקיים. שני נדבכים ישרים ומעליהם 3 נדבכי קשת. נדבכי הקשת מסותתים כזיז עם סיתות שוליים. סיתות שמצוי מעט בנדבכי קשת בדרך כלל. אבני הבנייה קירטון ונארי בלויים. בסמוך, על ערוץ נחל שחר, פרצה רחבה בסוללה.

הרוס ברובו. בדופן המערבית נותרו נדבכים אחדים חלקיים. שני נדבכים ישרים ומעליהם 3 נדבכי קשת. נדבכי הקשת מסותתים כזיז עם סיתות שוליים. סיתות שמצוי מעט בנדבכי קשת בדרך כלל. אבני הבנייה קירטון ונארי בלויים. בסמוך, על ערוץ נחל שחר, פרצה רחבה בסוללה.

100, מעביר מים קשתי על ערוץ נחל שחר.

נ.צ. 180050/549893. 

שרידים מעטים ובלויים. בדופן מזרח לא שרדו אבני גזית. נותרה התשתית מורכבת מאבני גוויל והרבה מלט בהיר. בדופן מערב, שרדו 6 נדבכים ישרים חלקיים ונדבך קשת אחד במרכז הדופן. אבני הגזית קירטוניות ונארי והן בלויות.

שרידים מעטים ובלויים. בדופן מזרח לא שרדו אבני גזית. נותרה התשתית מורכבת מאבני גוויל והרבה מלט בהיר. בדופן מערב, שרדו 6 נדבכים ישרים חלקיים ונדבך קשת אחד במרכז הדופן. אבני הגזית קירטוניות ונארי והן בלויות.

101, מעביר מים מרובע.

נ.צ. 179826/550241 

סתום ברובו
סתום ברובו

– הסוללה עוזבת את מישורי נחל אטדים וערוצי נחל שחר. מתחילה לטפס על הגבעות שבגדה הצפון מזרחית של נחל אטדים.

102, שרידי מעביר מים

נ.צ. 179630/550921

שרידים מועטים .

103, מעביר מים קשתי ("חור בגג")

נ.צ. 179500/551781

מעל סחף הקרקעית נראים 3 נדבכים ישרים, 4 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. נדבכי הקשת – סיתות שוליים עם זיז. אבני הבנייה קירטוניות ומתפוררות, הטיט שביניהן שורד טוב יותר מהאבן. הגג החשוף שמחוץ למבנה  מטויח בטיט מתחת לשכבות האדמה שמעל. במרכז המעביר חור בגג המעביר.

מעל סחף הקרקעית נראים 3 נדבכים ישרים, 4 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. נדבכי הקשת – סיתות שוליים עם זיז. אבני הבנייה קירטוניות ומתפוררות, הטיט שביניהן שורד טוב יותר מהאבן. הגג החשוף שמחוץ למבנה מטויח בטיט מתחת לשכבות האדמה שמעל. במרכז המעביר חור בגג המעביר.

104, מעביר מים מרובע

נ.צ. 179399/551554

חסרות אבני החזית והכנפיים.
חסרות אבני החזית והכנפיים.

105, מעביר מים

נ.צ. 179368/552044

הרוס, וסתום כמעט לגמרי. המעביר צמוד מאד לקו הנפט. במפגש, מתעקל קו הנפט לצפון מזרח והסוללה לצפון מערב.

106, מעביר

נ.צ. 179035/552183 

הרוס וסתום חלקית, נראו עקבות זרימה ממנו.

107, מעביר מים קשתי

נ.צ. 178975/552254

בנוי מאבני קירטון ונארי. מעל הסחף על הקרקעית, שני נדבכים ישרים וארבעה נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. בסמוך למעביר היה תקוע פס מהמסילה. גנבי המתכות חתכו אותו לגובה כ-20 ס"מ.

בנוי מאבני קירטון ונארי. מעל הסחף על הקרקעית, שני נדבכים ישרים וארבעה נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. בסמוך למעביר היה תקוע פס מהמסילה. גנבי המתכות חתכו אותו לגובה כ-20 ס"מ.

כאן, מעל הסוללה נפרדים מנופי נחל אטדים.

פס מסילה
פס מסילה

– הסוללה עוזבת את קו הגבעות שמעל נחל אטדים, ונכנסת לאזור גבעי. בקטע זה חציבות מרובות וסוללות גבוהות – עשרות מטרים, שמגשרות בין הגבעות. בקטע זה מעבירים אחדים מכוסים במפולות  ורק ערוצים דלים מתחת לסוללה מרמזים על מעביר מים מכוסה.

חצץ הכיסוי נאסף מפני השטח הקרובים.

108, מעביר מים קשתי

נ.צ. 178875/552756. 

המעביר נמוך מאד. מעל הסחף נראים נדבך ישר אחד ושני נדבכי קשת. משני עברי אבן הראשה. בנוי מאבני קירטון.

המעביר נמוך מאד. מעל הסחף נראים נדבך ישר אחד ושני נדבכי קשת. משני עברי אבן הראשה. בנוי מאבני קירטון.

109, מעביר מים סתום,

נ.צ. 178821/552944

לא נראה כלפי חוץ אך מים עוברים דרכו.

– עיקול בסוללה לצפון מזרח. האזור מבותר בגבעות גבוהות ועמקים עמוקים. הסוללה חצובה או סלולה לגבהים. מצפון מערב מסתלסלת בצמוד לסוללה הראשית,  המסילה הצרה.

110,   מעביר מים סתום

נ.צ. 179186/553757.

– תוואי מסילה צרה נחל אטדים – ביר עסלוג'.

סוללת המסילה הצרה לביר עסלוג': בסמיכות למסילת הרכבת הראשית, שרוחב הפסים שלה היה 105 ס"מ (לעומת רוחב מסילה תקנית – 143.5 ס"מ), נראית צפונית לנחל אטדים, בנ"צ 178872/553561,  סוללת מסילה צרה יותר. קיימת  נקודת קרבה או מגע עם המסילה הראשית, אך ללא חיבור ישיר ביניהן. סיפור מסילה זו נותר עדיין בלתי מפוענח.

מפגש המסילות. מימין המסילה הראשית משמאל במפלס גבוה יותר המסילה המשנית
מפגש המסילות. מימין המסילה הראשית משמאל במפלס גבוה יותר המסילה המשנית

מנקודות המגע, המסילה פונה לכיוון דרום-מערב, חוצה את נחל אטדים, ומספר ערוצים משניים ומגיעה כיום אל כביש 222 בנ"צ 1759/5496. כאן פנתה המסילה לכיוון דרום-מזרח, אל ביר עסלוג'. עד לבניית גשר הכביש העילי על נחל רביבים, ניתן היה למצוא את קצה תוואי המסילה הצרה סמוך לגשר האירי שחצה את האפיק, סמוך ל"פרברי" ביר עסלוג'. כיום לא ניתן למצוא את עקבותיה מדרום לכביש 222 בשל פעילות טרקטורים בשטח, התיישבות הבדווים באזור ובניית הגשר העילי.

לאורך תוואי המסילה הצרה לא נותרו כמעט שרידים של מעבירי המים  באם היו כלל. נותר מעביר מים אחד שלם. פתחיו אינם מסוגננים כמו מעבירי המים של המסילה הראשית. נראה שלא ניבנו מלכתחילה מסוגננים.

מעביר המים היחיד על הסוללה הצרה
מעביר המים היחיד על הסוללה הצרה

בספרות טיולים נכתב על הסתעפות מסילה מתחנת הרכבת למחנות צבא באזור. בסקר שדה מפורט לא נמצאה שום הסתעפות מהתחנה, לבד מהסתעפויות קצרות השייכות  לתחנה עצמה. (וקטע מסילה מקביל לגשר, על נחל רביבים – עסלוג'. לקטע סוללה זה נותרו עדויות רק במפות ישנות.) קיימת אפשרות שלאורך המסילה הצרה שאורכה כ- 9 ק"מ או יותר,  היו מחנות, וברור שבסופה, המסילה הצרה הגיעה עד סמוך למתחם ביר עסלוג'. אך לצורך העברת ציוד או מים היה הכרח להעבירו מרכבת אחת לשנייה בידיים, ומסילה זו גם לא הסתעפה מתחנת הרכבת. מהו, אם כן, הצורך במסילה כזו? לטורקים היו לפחות שתי סיבות טובות להביא לכאן רכבת: מחנות הצבא והמסגד שבביר עסלוג', והמים הרבים והטובים בבארותיה, לקטרים לצבא ולבהמות הרבות. המסילה התקנית הטורקית אינה עוברת בסמוך לבארות שבעסלוג', כנראה מסיבות טכניות, של חציית נחל רביבים- עסלוג'. ייתכן שהמסילה הצרה חצתה את נחל עסלוג' (נחל רביבים) והתקרבה אל הכפר ואל בארותיו, אם כי כיום אין שום סימן לכך.

111, שרידי מעביר מים הרוס

נ.צ. 179389/553912 

כנראה מרובע
כנראה מרובע

– הסוללה במישור חול – לס, ובו ערוצים שטוחים שיטפוניים. ודיונות. הסוללה וקו הנפט סמוכים. בקטע ארוך בין החולות אין זרימת מי נגר ואין בסוללה מעבירים. קטעים רבים מכוסים בחול נודד והסוללה השטוחה אינה נראית. קטעים ארוכים מכוסים בחצץ קירטוני.

עם התקרבות הסוללה לנחל סכר משתנה הכיסוי לחלוקי נחל.

112,  מעביר מים הרוס

נ.צ. 179925/555833 

נמצא בעמק לס-חול בין דיונות. המתקן הרוס ואבני קירטון חלקן מסותתות, מפוזרות מסביבו. שרדו חלקית 3-4 נדבכים ישרים וקשת. במרחק לא רב פתח בסוללה. ייתכן שהיה כאן מעביר מים

נמצא בעמק לס-חול בין דיונות. המתקן הרוס ואבני קירטון חלקן מסותתות, מפוזרות מסביבו. שרדו חלקית 3-4 נדבכים ישרים וקשת. במרחק לא רב פתח בסוללה. ייתכן שהיה כאן מעביר מים.

113, גשר נחל סכר

נ.צ. 179444/558188

120 

הגשר בנוי שונה בפרט אחד, מרוב גשרי המסילה הידועים מדרום לבאר שבע. האומנה החיצונית הדרום מזרחית בנויה גבוה מאד מעל אפיק הנחל. אין שום סימן שהיו לאומנה זו כנפיים. מכיוון שלא שרדה האומנה החיצונית הנגדית אין אפשרות להעריך את אורך הגשר. יסודות האומנה גבוהים מאד מעל האפיק. למטה, נמוך, סמוך לאפיק הזרימה. נראים שרידים, ייתכן של אומנה. אבני הבניין הם מטיפוס סלע חוף עשירים בצדפות.

מעל יסוד האומנה  שרד רק נדבך ישר אחד, והוא בעל בליטות מרובעות. (כמו בגשר באר-שבע ובגשר עזוז).

אפיק הנחל שוקם לאחר סיום כריית החלוקים. במורד האפיק מתחת לאומנת הגשר נוצק קיר בטון כדי למנוע התחתרות האפיק. מעליו, לאורך עשרות מטרים רופד האפיק ברשת מתכת. גם היא נועדה למנוע סחף והתחתרות לאחור.

בסקר נוף רמת נגב בשנות ה-90 המוקדמות, נסקרו במדרגות אפיק הנחל הרחב, הסמוך לגשר, סוללות מסילות צרות, שלא נסקרו בסקר זה. מה גם שנערכה כאן כריית חלוקי נחל עמוקה.

114, גשר קשת אחת, ערוץ נחל סכר

נ.צ. 179477/559228 

גשר ערוץ נחל סכר מפנה צפון מערבי
גשר ערוץ נחל סכר מפנה צפון מערבי

רוב מבנה הקשת שמור יפה. חסרות אבני הגזית של החזית והכנפיים. חומר הבנייה – אבני הגזית כולן סלע חוף. מתחת לאבני הגזית, אבני גוויל קירטוניות וטיט חום בהיר עם חצץ דק.

מידות הגשר: אורך כ-18 מטר, רוחב כ-6 מטר. הקרקעית סלע קירטון טבעי. לא נראים שרידי רצפה בנויה. מבנה הקשת: 5 נדבכים ישרים, מהוקצעים עם סיתות שולים. מעליהם 16 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. אבני הקשת חלקות. בכל הקשת נראה טיט בין אבני הבנייה.

גשר ערוץ נחל סכר מפנה דרום מזרחי
גשר ערוץ נחל סכר מפנה דרום מזרחי

ניתן לראות בצילום חפירה גדולה, בחלק העליון של הגשר. לא ניתן להגיע בכלים ממונעים והחפירה נעשתה בידיים. האם גם כאן חיפשו את "הזהב התורכי"?

– רמת חובב, שטחי המפעלים נמצאים על תוואי הרכבת. בחלקה,   ב-נ.צ. 179477/559228 חותכת הגדר הדרומית של המפעלים את הסוללה.

– מסילת רכבת ישראל מבאר-שבע לשטח המפעלים נמצאת גם היא על התוואי התורכי. גשר של רכבת ישראל, מעל כביש הכניסה הצפוני לרמת חובב עובר מעל מעביר מים תורכי. ששולב ביסוד הגשר המודרני (ראה אתר 115)

115, מעביר מים קשתי

נ.צ.  180107/561673

123

המעביר נמצא על תוואי הרכבת לרמת חובב. מתחת לגשר שמעל כביש הגישה הצפוני לרמת חובב נותר מעביר המים התורכי. משמש גם כיום לניקוז שולי הכביש הצפוניים. המעביר שומר, וחוזק בבטון אל בסיס הגשר. אבני הבנייה, סלע חוף, שמכיל מאובני צדפות רבים.

הקרקעית מכוסה בסחף. גובהו כ- 2 מטר. גלויים מעל הסחף שני נדבכים ישרים, ו12 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. כל הנדבכים הפנימיים מסותתים: סיתות שוליים וזיז. מלבד נדבכי הכנפיים המהוקצעות בלבד. חסר הנדבך העליון החלק, משני עברי המעביר. נדבך חזית הקשת: רק בחלקו הפנימי חלק. בין האבנים נראה טיט בהיר. יסודות הקשת אבני גוויל קירטוניות.

– נותר כאן קטע קטן בן כמאתיים מטר של סוללה, בין הגבעות בסמוך לכביש 40. חלקו חצוב בשולי גבעה וחלקו סוללה גבוהה. ובו  שרידי מעביר מים. (אתר 116)

116 מעביר מים קשתי

נ.צ. 181290/562931

חלקו התחתון סתום בסחף. נראים נדבך או שניים ישרים מעליהם 6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. לא שרדו אבני החזית והכנפיים. הבנייה נעשתה בסלעי קירטון ונארי כל השרידים בלויים ומתפוררים.
חלקו התחתון סתום בסחף. נראים נדבך או שניים ישרים מעליהם 6 נדבכי קשת משני עברי אבן הראשה. לא שרדו אבני החזית והכנפיים. הבנייה נעשתה בסלעי קירטון ונארי כל השרידים בלויים ומתפוררים.

– עד כאן הסוללה ממערב לכביש 40. בעבר המזרחי, נותרו קטעי מסילה  קצרים. ברובם בתוך שטחי מגורים בדווים. קטעים אחדים משמשים כסוללות לשטחי חקלאות. ובקרבתם בתי מגורים. פתחים אחדים בסוללה סתומים באדמה ולא ברור מה נסתם. במקום אחד עדיין יש פרצה בסוללה ושרידי אבני קירטון מסותתות. (אתר 117)

117, שרידי מעביר מים

נ.צ. 181507/564243. 

פתח בסוללה ושרידי אבני גזית קירטוניות.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו המיוחד של מפעל חינוכי ,חלק אינטגרלי מ"חברת הילדים", מתחילתו ועד סופו

פינת החי בקיבוץ רביבים

פינת החי כחלק מ"חברת הילדים"

ביר עסלוג'

ביר עסלוג' מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו

אמנון (בוצי) ליבנה

האדם, המדבר ומה שבינהם

כשקטרים צפרו בנגב

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

%d בלוגרים אהבו את זה: