מגבול מצרים ועזוז בואכה ניצנה

1. מעביר מים מרובע

נ.צ. 00000

1

גובה מהרצפה, 75 ס"מ רוחב 55 ס"מ.

2. מעביר מים מרובע

נ.צ. 00000

2

גובה מהרצפה 55  ס"מ רוחב, 40 ס"מ. חזית מעביר המים סתומה מעברה הדרומי.

3. מעביר מים מרובע

נ.צ. 00000

3

הסוללה כאן שטוחה, גובהה כמטר ויותר. כיוונה הכללי הוא לצפון מזרח, בעברה הדרום מזרחי נערם פס חצץ שטוח. לא ברור מה תפקידו? האם נועד להגנה על המסילה מפני זרימת מים? לא ממש ברור.

4

במרכז התמונה פס החצץ, מאחוריו תוואי המסילה השטוח. מאחוריהם תוואי הדרך עזוז כביש הגבול. פס החצץ נמשך גם בקטע בו הסוללה חצובה. אך בקטע זה נראית גם סוללת אדמה, שאמורה למנוע זרימת מים למסילה.

ערוץ משני רחב של נחל בארותיים, גורם לעיקול רחב של הסוללה כדי להימנע מסלילה אלכסונית בתוך הערוץ.

4. מעביר מים קשתי

נ.צ. 0000 

4a

 

החזית הדרום מזרחית סתומה בצמחיה עבותה. ניתן למדוד את הרוחב בלבד: כ-95 ס"מ.

– משני עברי המסילה ערימות של אבני גוויל שהובאו למקום אך לא נעשה בהם שימוש. מנקודה זו נראה כל העיקול הגדול, במרכזו נראה מעביר מים ופרצה לידו.

4b

בסמוך על פני המשטח הכהה, כתם סיד, וקירטון מתפורר. נראה כחומר שהובא למקום.

5. מעביר מים מרובע

נ.צ. 0000

5

6. מעביר מים קשתי

 נ.צ. 147767/520039

6

ממוקם בגמר עיקול ה-S . מרוצף, גובהו 2.70 מטר. האומנה בנויה מ-5 נדבכים ישרים. מעליהם 9 נדבכי הקשת משני עברי אבן הראשה. חזית מעביר המים נשמרה רק בצידו האחד.

– מצפון במרחק כמה מאות מטרים בערוץ שטוח שכבות גלויות של סלע קשה. המקום שימש כמחצבת אבן לבניית מעבירי המים הסמוכים. המסילה חצתה כאן אזור טרסות קדום. בסמוך, שרידי מאהל בדווי – יתדות תקועות, ומחסן בדווי טיפוסי ללא כיסוי הגג. במחסן נראות אבני בנייה מגשרי הרכבת. הטרסות הסמוכות נראות מטופלות, שלמות יותר מהאחרות. לא ברור עד מתי שהו כאן הבדווים? ג'ריקן חלוד שנושא את האות P יכול לרמוז על התקופה.

 

7, מעביר מים קשתי

נ.צ. 147967/521178

7

ריצוף הרצפה נסחף ברובו. גובה הקשת מעל שרידי הרצפה 1.70 מטר. רוחב מעביר המים כ-  1.90 מטר.

8, מעביר מים מרובע

נ.צ. 148048/521216

8

סתום בצמחיה רבה. (צילום מעברו המזרחי).

 

9, מעביר מים מרובע

 נ.צ. 148406/521205

סתום בחלקו

 

10, מעביר מים מרובע. (צמוד לדרך הסלולה)

נ.צ. 148640/521789

גובהו 55 ס"מ, רוחבו 40 ס"מ.

 

11,  מעביר מים מרובע כ-100 מטר מקודמו

 11

 

12, מעביר מים מרובע.

נ.צ. 000

 

13, מעביר מים קשתי זעיר.  

נ.צ. 148632/522405

13

סתום בחלקו. נסקרו 4 נדבכים ישרים ומעליהם 3 נדבכי קשת משני עברי נדבך הראשה. מעביר מים מטיפוס זה לא נצפה יותר בכל הקטע הנסקר.

 

14, מעביר מים מרובע

נ.צ. 148636/522137

חשוף משני צדדיו במידה מרובה.

 

15, תחנת רכבת עזוז,  מבנה

נ.צ. 148793/522531

 

שרידי מבנה תחנת הרכבת מראה כללי.
שרידי מבנה תחנת הרכבת מראה כללי.

 

שרידי מבנה בתחנת רכבת ביריין
שרידי מבנה בתחנת רכבת ביריין

 

סקיצה, מבנה בתחנת רכבת ביריין
סקיצה, מבנה בתחנת רכבת ביריין

 

מתקני התחנה והמסילה ניבנו על גדת נחל בארותיים. כיום קשה מאד לעקוב אחר מהלך המסילה והקשר למתקנים. על תוואי המסילה קיימת דרך שמוליכה לגבול ישראל מצרים בעבר נסעו בה לקסיימה. הדרך בחלקה מצופה באספלט, בחלקה רחבה דיה כדי לטשטש את המסילה והקשר למתקנים. צמחיית שיחים מקשה על סקר מפורט.

אורכו של ציר אורך המבנה, הדרומי בצד המסילה  כ-13 מטר. הקיר הצפוני מדורג, אורכו  8  ו- 5 מטר.

הקיר המזרחי מדורג, אורך המדרגה 3 מטר ובה הייתה קבועה דלת ברוחב 90 ס"מ. המשכו – אורכו  5 מטר ובו הייתה קבועה דלת נוספת, ברוחב 90 ס"מ.  המבנה היה מחולק כנראה לשלושה חדרים. משרידי קירות המבנה שנותרו – נדבכים אחדים, נראה שהייתה זו בנייה מפוארת: קווים מסותתים בקירות, מדרג בנדבכים  התחתונים. חלקי המזוזות שנותרו מדויקים וחלקים. בקיר המערבי כולל בפתח הכניסה, קיימים שרידי מבנה מאוחר בנוי באבני גוויל.

קשה לראות בשרידי המבנה האם הייתה דלת הפונה אל המסילה.

בתחנה לא קיים מבנה מגדל המים האובאלי המקובל. במקומו נבנתה בריכת מים,  במדרון המערבי הגבוה  של נחל בארותיים.

מידות הבריכה החיצוניים על פני הקרקע: 9 X 7 מטר. קרקעית הבריכה שקועה מתחת לפני הקרקע. תקרתה מקושתת.

משמשת כיום לתיירות מקומית.

בריכת המים תחנת רכבת ביריין
בריכת המים תחנת רכבת ביריין

 

ממזרח למסילה, מתחת לבריכת המים, קיים מתקן בן ארבעה תאים.

ארבעת התאים הללו אינם מטויחים ולא נראה שיש להם קשר למים.

15d

מידות הקירות החיצוניים של המתקן: 7.5 X 7 מטר.

(כמאה מטרים  דרומית למתקן זה, ממזרח למסילה, שרידי מבנה התחנה היחיד שנראה בשטח.)

– מעביר מים מתחת לכביש (מס' 14 בסקר דורון- רישמן) לא נמצא כיום.

 

16, גשר שתי הקשתות, נחל בארותיים.

נ.צ. 148999/522970

הגשר על נחל בארותיים לפני שיפוצו

הגשר על נחל בארותיים לפני שיפוצו

בנוי מעל נחל בארותיים, הגשר שמור היטב לבד מפגיעות בודדות בנדבך העליון המסותת. במשך שנים שימש הגשר תחבורת רכב, אל חורשת עזוז ואל הדרך לקסיימה. כיום מתערער הגשר. בקשת המערבית נבעו סדקים אחדים.

גשר עזוז, בליטות בקשת
גשר עזוז, בליטות בקשת
גשר עזוז, סדק בקשת
גשר עזוז, סדק בקשת

והגשר נסגר חלקית לתנועת כל רכב.

גובה הגשר מהנדבך העליון, המשמש כמעקה נמוך בגשר, עד לנדבך התחתון שמעל היסודות הוא 4.5 מטר. גובה הקשת 3.4 מטר. רוחבה כ- 5 מטר.

הגשר שימש לתחבורה חיונית והוחלט לשפצו. בשנת 2013 נערך השיפוץ וכיום הוא פתוח לתחבורת רכב.

– במעבר שבין נחל בארותיים ונחל עזוז נחצבה המסילה בסלע. בתוך חציבה זו נסלל קטע הכביש המאוחר שעבר על הגשר.

– נחל עזוז – במעבר נחל עזוז נותר רק קטע קטן של הסוללה שהייתה כאן גבוהה. לא נותרו שרידים, לגשר או מעביר מים קשתי שבודאי היה כאן. אל הגדה הנגדית של הנחל נכנסת המסילה  בחציבה עמוקה.  נ.צ. 149248/524229. משני עברי התוואי החצוב ערימות שפכי החציבה. נראות גם ערימות חצץ שנאסף ורוכז בשולי החפירה.

חציבת הסוללה סמוך לנחל עזוז
חציבת הסוללה סמוך לנחל עזוז

17, מעביר מים קשתי הרוס

נ.צ. 149370/524484

17

תוואי המסילה חוצה ערוצי משנה של נחל עזוז. הסוללה כאן גבוהה 6 -7 מטרים ויותר. כאן חוזרת על עצמה תופעת פס החצץ שנראתה בסמוך לגבול מצרים. כאן הפס עבה מעט יותר. החצץ זהה לחצץ שמונח על סוללת המסילה. גם כאן אין נראית סיבה הגיונית כיום, לתופעה זו.

– ממזרח למסילה, ללא קשר אליה, כנראה, נראים מספר יסודות גבוהים של מבנים עגולים אחד מהם נראה כטומולוס.

18, מעביר מים קשתי הרוס

נ.צ. 149530/525038

18

–  נ.צ. 149384/525592  כאן מסתיים פס החצץ המקביל למסילה,  כפי שהחל ללא סיבה נראית לעין.

19, מעביר מים קשתי הרוס

נ.צ. 149322/525842

19

עד כאן פני השטח כמעט ואינם מופרעים. החצץ שעל גבי המסילה מורכב ברובו מחלוקי נחל קדומים שנמצאים על פני השטח כולו. אך נצפו גם כנראה, שתי תחנות לניפוץ אבן. מכאן ואילך הסוללה מוגבהת אך מעט מפני השטח. לאורכה נערכה חפירה והונחו קו מים, וקו תקשורת. פרצות רבות של הסוללה נסתמו בעפר ולא לגמרי ברור שלא כוסו גם מעבירי מים.

20, תאומי מעביר מים מרובע.

 נ.צ. 148862/526894 

20

21, שרידי מעביר מים כנראה מרובע

נ.צ. 148578/527341.

מכאן ואילך תוואי המסילה אינו ברור מספיק. בשטח ניבנו טרסות חקלאיות מאוחרות ונעשה שימוש באבני המסילה. המסילה נכנסת כאן לתחום תחנת הרכבת ומבניה.

22, תחנת הרכבת ניצנה

מגדל המים נ.צ.   146269/531271

22

מגדל המים הוא המבנה הבולט והיחיד שנותר בשלמותו בתחנה החרבה.

המבנה הסגלגל נועד לשאת בקרבו מיכלי מים. גובהו כ-11.50 מטר, מוערך לפי מדידות חלקיות וספירת נדבכי הבנייה.

קיימת בעיה לא פתורה לדעתי, בבניין מגדל המים: והם, פרטי הבניה התחתונים של המגדל וגובה מפתן הדלת.

לפי פרטי בנייה אלו נראה שחסר כאן מילוי קרקע שיתאים לגובה מפתן הדלת.

החלק התחתון: גבהו מעל פני הקרקע 1.20 מ'  בנוי אבני גוויל מיושרות מלוכדות במלט בהיר. סוג בנייה השמור ליסודות מבנה, בדרך כלל מתחת לפני הקרקע.  בנייה כזו, נצפתה  במבנים שונים בני התקופה. מעל "יסודות" אלו קיימים בדרך כלל, שני פרטים נוספים שמביאים למחשבה שהעבודה כאן לא הושלמה ושחסרה כאן אדמה שתכסה את בניית "היסודות". עם זאת קיימים "ביסודות" שני פתחים מובנים שהינם מיותרים באם חלק זה מכוסה באדמה.

במבנים שונים בניצנה (נצפה גם בתחנת הרכבת בירושלים) נדבך הבנייה הראשון הוא "הנדבך הנסוג": אבנים גדולות יותר מאשר שאר הנדבכים שמעליו. ובולטות כלפי חוץ. לאבנים, סיתות אלכסוני בזווית העליונה, החיצונית. ולעיתים  סיתות שוליים. החלק המהוקצע של מרכז האבן בולט במיוחד.

"הנדבך הנסוג", פרט ממבנה תחנת הרכבת בעזוז
"הנדבך הנסוג", פרט ממבנה תחנת הרכבת בעזוז

סף הדלת של מגדל המים נמצא אף הוא במפלס "הנדבך הנסוג" בגובה כ-1.20 מ' מעל פני הקרקע. יש להניח שאל הדלת עלו במתקן מדרגות נייד שלא שרד.

סף הדלת בנוי משתי אבנים גדולות, חלקות,  70×35 ס"מ, החבוקות משני עבריהן באבני הנדבך הראשון -"הנדבך הנסוג". בין שתי אבני הסף לוח מתכת דק. כמזוזות משמשות אבני המבנה המסותתות חלק בחלקן הפנימי וסיתות שוליים רק בצד המזוזה.

אבני "הנדבך הנסוג" חובקות את אבני סף הדלת, מעליהן פרטי מזוזות החלון
אבני "הנדבך הנסוג" חובקות את אבני סף הדלת, מעליהן פרטי מזוזות החלון

חלקה העליון של הדלת, בנוי כקשת בעלת 7 אבנים. שלוש משני עברי אבן הראשה. אבנים 1 ו- 7 ואבן הראשה בולטות כלפי מעלה מעל שאר האבנים.

שני החלונות משני עברי המגדל, בעבריו הצרים, בנויים בדומה לדלת, אך קטנים יותר.

מעל נדבך זה 32 נדבכים של אבנים מהוקצעות. גובה כל נדבך כזה כ- 30 ס"מ. שני הנדבכים העליונים: מעוצבים ובעלי סיתות חלק.

תוכו של המגדל מחולק לשני תאים לא שווים בגודלם שביניהם פתח לכל גובה המגדל. בראש הפתח קשת חלקה  בת 13 אבנים שבשני בסיסיה בליטות מסוגננות.

בצידו הפנימי, הצפון מזרחי של המגדל שקעים בקירות וסולם מתכת קבוע בקיר. ייתכן שבשקעים היו קבועים מוטות מתכת או עץ שנשאו את מיכלי המים.

מגדל המים, דלת
מגדל המים, דלת
מגדל המים, חלון
מגדל המים, חלון

 

מגדל המים מחיצה פנימית                                     צילום: אלי ליבנה
מגדל המים מחיצה פנימית צילום: אלי ליבנה

שרידי מבני התחנה

מבנה מס'2 "בית מנהל התחנה"

22f

המבנה מכונה בפי אנשי האזור, בית מנהל התחנה. ממוקם כ-40 מטר מצפון מזרח למגדל המים. נותרו במקום יסודות בלבד, מלבד קיר פנימי ששרד לכל גובהו.

נראה שרצפת המבנה הייתה גבוהה במעט מגובה סוללת הרכבת הסמוכה. במבנה היו 4 חדרים.

תכנית המבנה המשוערת: קיר האורך – כ-14.5 מטר. קיר הרוחב שלו הפונה אל מגדל המים אורכו כ- 9 מטר וסוגר על שני חדרי רוחב.  הקיר הגבוה שנותר על עומדו הפריד בין שני חדרי אורך.

רוב המידות בסקיצה משוערות. לא נותרו על פני השטח נדבכי בנייה או יסודות גלויים, מלבד פרטים בודדים, כדי שיאפשרו מדידה מדויקת יותר. הקיר ששרד ומסמל  את המבנה לא ניצל גם הוא מפירוק. בעברו הצפוני ניתן לראות מגרעת בבסיסו שנותרה כנראה לאחר פירוק שכבת נדבכי אבן. (השערה זו על אופן בניית הקיר נסמכת על תצפית בקירות קבוצת המבנים  בני התקופה. כל הקירות הפנימיים בהם בעלי שתי פנים. בפן האחד אבני גוויל, בשני, נדבכי אבן מהוקצעת שני הצדדים היו מטויחים.)

על אף המידות הבלתי מדויקות, ניתן לראות דמיון רב עם מבנה תחנת הרכבת בביריין-עזוז

שרטוט ראשוני של בית מנהל התחנה

gg

מבנה-מתקן מס' 3

שרידי המבנה מחולקים לשני חלקים. חלק עילי, וחלק שקוע מתחת לפני הקרקע.
שרידי המבנה מחולקים לשני חלקים. חלק עילי, וחלק שקוע מתחת לפני הקרקע.

נמצא במרחק כ-13 מטרים ממגדל המים. ציר האורך שלו ניצב לקו המסילה בדומה למגדל. שרידי חלקו העל קרקעי

החלק המוגבה,  מידותיו 5X5 מטר. חלקו השני שקוע, בנוי מאבני גוויל ישרות, מלוכדות במלט בהיר, אופייני למבנים תורכיים. גלויים כיום 3 – 4 נדבכים. לא נראים עקבות טיח. מידות  פנימיות: 3.10×3.60 מטר.   המתקן נמצא מדרום מזרח למסילה מס' 1.

מבנה מס' 4

נ.צ.מ 146374/553914 ישראל חדשה

במרכז התמונה קיר האורך הפנימי. נראים:חמרי הבנייה ושכבת הטיח

במרכז התמונה קיר האורך הפנימי. נראים:חמרי הבנייה ושכבת הטיח

המבנה ממוקם כמו כל המבנים בעבר הדרום מזרחי של מסילה מס' 1. שלא כבית מנהל התחנה ומגדל המים  הוא מרוחק יותר מקו המסילה כ-13 מטר. בנוי על פני הקרקע כמו המסילה בקטע זה.

המבנה הוא מבנה אורך, כ- 20X9 מטר ובו  שני טורי חדרים משני עברי קיר המפריד ביניהם. הקירות שרדו לגובה נדבכים אחדים, שמכוסים בעיי מפולות. על רצפות החדרים ומחוץ למבנה, שברים רבים של רעפי חרס כתומים. הקיר הפנימי בנוי משתי שכבות של אבני גוויל בינוניות מהוקצעות בצידן החיצוני ויוצרות משטח קיר אחיד. בין שתי שכבות אבני הגוויל המהוקצעות, מילוי של אבנים קטנות. נראים שרידי טיח קיר עבה.

משני עברי קיר האורך הפנימי שתי שורות חדרים, ארבעה בכל צד. מידות החדרים דומות, נמדדו מידות פנימיות של חדר אחד. 3.5X4 מטר.

שרטוט ראשוני של מבנה מס' 4

22i

מבנה מס' 5  המבנה המאוחר

22j

מבנה מרובע גדול כ- 23×23 מטר. שרד לגובה נדבכים אחדים. בתצפיות אקראיות קודמות נראה היה שהמבנה שימש אולי כמתקן לשימוש הרכבת, מאחר והוא בנוי מעל מספר מסילות.

סקירה מדוקדקת יותר, מעלה מסקנות שונות. נראה שהמבנה אינו בן תקופתה של הרכבת אלא מאוחר יותר. קיר הרוחב שחוצה את מסילות 2 – 6  חוצה את המסילות באלכסון מסוים. כיוונו כמעט צפון-דרום.

לאורך הקיר צפוני,  נאסף חצץ הסוללות לערימה בקדמת המבנה. כנראה כדי שלא יפריע לבניית המבנה ולתפקודו.  פתח המבנה נמצא כ-6 מטר מהפינה הצפון מזרחית  הפתח היה כנראה ברוחב 2.0 מטר. סף הבטון נותר במקומו וגושי הבטון של המזוזות מוטלים לצידו ועליו. בקיר הנגדי כעין חדרים או כניסות אלכסוניות מרוצפות בבטון חלק.  שרידי בטון נוספים, באיכות פחותה, רוסקו בשנים האחרונות לשם הוצאת הברזל מתוכם.

אבני הבנייה המרובות פזורות על פני כל שטה המבנה ומחוצה לו.  בין כל אבני המבנה המפוזרות, לא נראים שרידי גג כל שהוא. בפינה הצפון מזרחית של המבנה כעין תא או חדרון, במידות 3X3 מטר. שכיום לא נראית בבירור כניסה אליו. הפינה הפנימית של החדרון בנויה אבנים גדולות יותר והן מלוכדות במלט בהיר אופייני למבנים תורכיים.

בכל שרידי המבנה הגדול אין נראים אבנים מלוכדות במלט ובניית הקירות דומה ביותר לדרך בניית המבנים הבדווים ברחבי רמת הנגב.

מצב המסילות שממזרח למגדל המים.

 אין אפשרות כיום לראות את מצב המסילות שבתחום תחנת הרכבת שממזרח למגדל המים. על גבי מספר סוללות: 2 – 6 נבנה מבנה מאוחר כנראה מנדטורי.  בשטח נעשה שימוש חקלאי וניבנו בו טרסות אבן.  אל הסוללות נדחפו חומרים ממשטח שיושר בין הסוללה וכביש 2021 (כביש ניצנה – עזוז). אך נותרו לידה, שרידים של קיר תמך נמוך. ומספר ערימות אבן שנועדו כנראה לשימוש משני.

רצף המסילות בתחום התחנה

22k

המגדל הסגלגל ניצב בעברו הצר אל המסילות שכיוונן כאן צפון-צפון מערב.

רצף המסילות שמצפון מערב למגדל

המסילה הבודדת שמגיעה מהגשר מתפצלת ומסתעפת ל-7-8 מסילות נפרדות סמוכות אחת לשנייה.

נמדדו המרחקים בין 8 המסילות, ממגדל המים. המדידה נערכה מהמגדל למרכזי הסוללות.

סוללה מס' 1 – כ-6 מטר מהמגדל

סוללה מס' 2 כ-6.5 מטר מסוללה 1            12.5 מטר מהמגדל

סוללה מס' 3 כ-5.5 מטר מסוללה 2               18 מטר מהמגדל

סוללה מס' 4 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 3      21.5 מהמגדל

סוללה מס' 5 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 4         25 מטר מהמגדל

סוללה מס' 6 כ-3.5 מטר מסוללה מס' 5      28.5 מטר מהמגדל

סוללה מס' 7 כ-3.0 מטר מסוללה מס' 6      31.5 מטר מהמגדל

סוללה מס' 8 כ-5.0 מסוללה מס' 7             36.5 מטר מהמגדל (סוללה זו נפרדת מרצף הסוללות. ומתחילה את פנייתה לצפון-מזרח אל אפיק הוואדי. נכללה אף היא במספור רצף המסילות על אף התחלת סטייתה מהרצף, מעט לפני קו מגדל המים)

נסקרו שלושה סעיפים, המסתעפים מהרשת העיקרית.

א' מסילה קצרה במהלכה, מסתעפת מהמסילה הראשית במהלכה מהגשר, ומצטרפת אל רצף המסילות, מצידו של אפיק נחל ניצנה. אזור החיבור פגוע כיום.

ב' סעיף מסילה מערבי. המסילה נפרדת מהתוואי הראשי – מסילה מספר 1, במרחק כ-75 מטר מהמגדל, מסילה  מס'  1 כאן הייתה על סוללה גבוהה, וההסתעפות הנ"ל מנמיכה והולכת עד הגעתה לפני הקרקע. אורך התוואי ששרד הוא כ-600 מטר.  הסוללה מסתימת כיום, במחצית דרכה אל תוך ניצנה הישוב. (בצילום ניצנה התורכית נראה המשכה, של מסילה זו אל תוך אתר ניצנה בסמיכות לשני מבנים ארוכים).

סעיף המסילה בתוך ניצנה, מארכיון יד בן-צבי                                                                                            מארכיון יד בן-צבי
סעיף המסילה בתוך ניצנה, מארכיון יד בן-צבי

ג' מסילה מס' 8. מתוך רצף המסילות שמול מגדל המים מסתעפת מסילה שסיומה כיום במדרגת  מחצבת חומר ואדי פעילה בנחל ניצנה. הסוללה פונה בעיקול רחב מזרחה. אורכה כיום, כ-170 מטר.

למסילה זו היה מעביר מים, ב-נ.צ. 146449/531258 כ-130 מטר מההסתעפות. כ-30 מטר ממעביר המים נקטעת הסוללה במדרגת מחצבת נחל ניצנה.

גם סוללה קצרה זו מסתעפת. בסמוך לשרידי מעביר המים, ישנה הסתעפות באורך כ-100 מטר שחוזרת לרצף המסילות מדרום מזרח למגדל התחנה.

– סוללת המסילה שבין תחנת הרכבת לגשר שעל נחל ניצנה גבוהה יותר ככל שהיא מתקרבת לאפיק הנחל בפרצה בסוללה נבדק החתך, המכיל חומרים שנאספו בסביבתה. רובם "חומר וואדי".

חתך בסוללת המסילה הגבוהה, בסמוך לגשר על נחל ניצנה    ברקע :תל ניצנה
חתך בסוללת המסילה הגבוהה, בסמוך לגשר על נחל ניצנה ברקע :תל ניצנה

23, גשר ניצנה

נ.צ.מ.  146172/532165  מפגש גשר רכבת וגשר כביש מנדטורי

חורבות גשר הכביש המנדטורי וגשר הרכבת התורכי                  ברקע משמאל, חתכים בסוללה
חורבות גשר הכביש המנדטורי וגשר הרכבת התורכי ברקע משמאל, חתכים בסוללה

גשר הרכבת בנחל ניצנה הוא גשר שהתגלה מ"חדש". שרידי הגשר היו מכוסים במשך תקופה ארוכה (לא ברור ממתי). הייתה גלויה, רק פינה אחת של האומנה החיצונית הצפון-מזרחית, בנקודת המפגש עם גשר הכביש המנדטורי. בינואר 2010 באירוע סערה בנגב  ושיטפונות ענקיים שפגעו בתשתיות רבות ברחבי הנגב, נהרסו:  הגשר על כביש 211 שמעל נחל ניצנה, והגשר המנדטורי, בן 68 השנים גם הוא על נחל ניצנה.

שיטפון זה חשף את  שרידי גשר הרכבת התורכי. שנמצא כמעט במרכז האפיק, של ימינו.

לא ניתן כמעט להבין מה אירע באפיק נחל ניצנה בשנת 2010 ללא היכרות מוקדמת  של השטח וצילומים ישנים.

גשר הכביש המנדטורי נבנה בהרבה בטון, ובאבנים רבות משרידי גשר הרכבת התורכי.

ארוך היה  מגשר הרכבת. הגשר היה מחולק לשני חלקים בני 6 תאים יצוקים בטון, וביניהם קטע כביש שנסלל על הקרקע. (האם שרידי הגשר התורכי כוסו בעת סלילת הגשר המנדטורי והשימוש הנרחב באבניו?)

בערוץ נחל ניצנה, בגשר, זרמו השיטפונות עד שנת 2010 בעיקר בסעיף הצפוני בששת תאי הבטון שרוחב כל אחד מהם 4 מטרים. שרידי גשר הרכבת היו טמונים בקרקע לצד גשר הכביש, בין ששת תאי הבטון – לתאים הצרים הדרומיים שהעבירו מים רק בשיטפון גדול.

קטע גשר הכביש המנדטורי על הסעיף הצפון-מזרחי של נחל ניצנה 2006
קטע גשר הכביש המנדטורי על הסעיף הצפון-מזרחי של נחל ניצנה 2006

 

אפיק נחל ניצנה ברוחב מאות מטרים לאחר שיטפון 2010                  ,                  ברקע "גבעות" מחצבת ניצנה
אפיק נחל ניצנה ברוחב מאות מטרים לאחר שיטפון 2010 , ברקע "גבעות" מחצבת ניצנה

כיצד מתרחשים שינויים ענקיים כגון אלה?

אפיק נחל ניצנה, היה נתון לכרייה מאסיבית, מאזור באר מילכה עד לגשרים ממש, ומאחוריהם. גם היום מתנהלת כרייה בשני עברי הגשר. רוחב האפיק הנוכחי  נגזר בעיקר מכרייה זו. מה עוד שהכרייה לא נערכת רק באפיק עצמו אלא חורגת הרבה לשולי האפיק בשכבות חלוקים קדומות.

האם האפיק בתקופת בניית הגשר התורכי, רוחבו היה כ- 35 מטר כאורך שרידי הגשר בן 8 הקשתות האם יש אפשרות שהיה קטע גשר נוסף לא רצוף כמו בגשר באר שבע? בשטח לא נראים שרידים כאלה. כשמתבוננים היום מנקודת תצפית גבוהה יותר על מכלול הגשרים ההרוסים. התורכי והמנדטורי, קשה להבין האם גשר הרכבת הוא כל הגשר המקורי? "הגשרון" נראה כננס נוכח רוחב האפיק. גדת האפיק הצפון מזרחית חורגת מקצה הגשר התורכי בעשרות מטרים. בגדה הדרום מערבית, זרם השיטפון ברוחב עשרות מטרים מקצה הגשר. מעבר לגשר מרחק עשרות מטרים נוספים קיימת פרצה בסוללה הגבוהה, ההולכת אל התחנה. גם בפרצה זו  זרמו מי השיטפון. לא נראים בפרצה שרידי גשר או מעביר מים.

גשר הרכבת נחשף כולו, על כל אומנותיו. עדות לכך הן שתי האומנות החיצוניות שהן אומנות בעלות כנפיים.

כל אומנות הגשר שנחשפו. ברקע בוסתן השלום, הסוללה, ומגדל המים
כל אומנות הגשר שנחשפו. ברקע בוסתן השלום, הסוללה, ומגדל המים

תאור אומנות הגשר

אומנה מס' 1,

אומנה חיצונית  דרום מערבית. אורכה כ-38 מטר, מקצה כנף אחת לרעותה. על פני השטח גלויים שלושה נדבכי גזית ישרים, מעל ליסודות. ( בשום בסיס אומנה בגשר לא נותרו שרידים מנדבכי הקשת). הנדבך  השלישי הוא בעל סיתות שוליים.

בנקודת החיבור לכנף המזרחית, אבן בעלת סיתות  המציין את חיבור הנדבך הישר בזווית לנדבך הכנף.  (כמו בגשרים נוספים חלק מאבני הגזית הגדולות מסותתות בזוית הפנייה לכנף. ראה צילום במלון המונחים עמוד 12) באבן זוויתית זו יש סיתות קווי המדמה פנייה כאילו כאן שתי אבנים נפרדות. בקצה הדרומי של הכנף הנגדית, נותרו שתי אבני גזית חלקות של הנדבך העליון של הכנף.

אומנה מס' 1 חיצונית, ותחילת הכנף המזרחית. הנדבך השלישי כנראה הישר העליון, עם סיתות שוליים
אומנה מס' 1 חיצונית, ותחילת הכנף המזרחית. הנדבך השלישי כנראה הישר העליון, עם סיתות שוליים

בסיס אומנה 2 לא נראה על פני השטח.

בסיס אומנה 3, נותרו: יסוד ושרידי  נדבך ישר אחד מעל היסודות, מכוסה בחלקו בסחף.

בסיס אומנה 4,  נותרו שרידי נדבך ישר אחד מעל היסודות.

אומנות 5,6
אומנות 5,6

בסיס אומנה 5, אורכו 7 מטר. נותרו שרידי נדבך ישר אחד מעל היסודות.

בסיס אומנה 6, נותר יסוד בלבד שהתהפך על צידו והוסט ממקומו.

בסיס אומנה 7, אורכו 7 מטר לא נותרו נדבכי בנייה מעל היסודות.

בסיס אומנה 8, אורכו כ-7 מטר. נותרו שרידי נדבך ישר אחד, מעל היסודות. שתי האבנים הקיצוניות בעלות סיתות שולים. (אבני הקשר עם נדבך הכנפיים)

אומנה חיצונית 9,  האומנה שהייתה צמודה לגשר המנדטורי. אורכה 35 מטרים, כולל הכנפיים.    שרדו היסודות בלבד, עם נדבך בנוי אחד.  בכנף הצפון מזרחית, שרד נדבך  של אבנים מסותתות מחלוקי נחל גדולים. (תופעה זו נצפתה רק כאן). בקצה הכנף הדרום מערבית שרדה אבן חוד. שריד יחיד של הנדבך העליון שהיה כולו מסותת חלק.

קטע מהכנף הדרום מזרחית של אומנה מס' 9

שרידי הנדבך-חלוקי נחל מעובדים. ברקע שרידי גשר הכביש המנדטורי
שרידי הנדבך-חלוקי נחל מעובדים. ברקע שרידי גשר הכביש המנדטורי

קטע מהכנף הדרום-מערבית של אומנה מס' 9

אבן חוד בקצה הכנף שריד יחיד לנדבך העליון החלק
אבן חוד בקצה הכנף שריד יחיד לנדבך העליון החלק

הגשר חובל כנראה חלקית בתחילת מאי 1917. (שאר מתקני הרכבת עד עסלוג' חובלו בפעולה גדולה ב-23.5.1917) על ידי יחידת גמלים אימפריאלית בסיור למרחב עוג'ה – קסיימה. "הרסו בארות וחיבלו בגשר הרכבת ליד עוג'ה."

( * יגאל שפי קתדרה 87 עמוד 118)   

גשר הכביש המנדטורי

כאשר עוסקים בתיאור שרידי גשר הרכבת התורכי לא ניתן להתעלם מגשר הכביש המנדטורי.

גשר הכביש המנדטורי נסלל בשנת 1942 במסגרת הכנות הצבא הבריטי לקראת פלישה אפשרית של הצבא הגרמני מצפון אפריקה.

בגשר שני טיפוסי תאים כמו גם בגשרים נוספים בכביש זה.

תאים צרים מעוצבים בעלי אומנות בנויות אבני גזית.  

תאים שונים יצוקים בטון רחבים וגבוהים. שני סוגי תאי הגשר נראים על פניהם מתקופות שונות.

ידוע שתוואי הכביש המנדטורי נסלל על גבי התוואי התורכי. (דן גזית בע"פ) האם ייתכן שתאים צרים אלה שכיום משמשים רק בשיטפונות גדולים מאד, הם בני התקופה התורכית?

תאי הבטון הגדולים הם כנראה מנדטוריים. או מתקופת השימוש הישראלי בכביש.

שלושה מתוך ששת תאי גשר הכביש, באפיק הצפוני של נחל ניצנה. בחזית נראה שריד אומנה חיצונית של גשר הרכבת. צילום 12.2006
שלושה מתוך ששת תאי גשר הכביש, באפיק הצפוני של נחל ניצנה. בחזית נראה שריד אומנה חיצונית של גשר הרכבת. צילום 12.2006

הגשר המנדטורי נבנה כשני עשורים ויותר, לאחר בניית גשר הרכבת התורכית, והריסתו. שני הגשרים צמודים פיזית. בנייתו של האחד, גרמה לפירוקם של שרידי האחר, הישן יותר והטמעתם במבנה החדש. הגשר המנדטורי אחראי בעצם לחורבנם של חלקים גדולים משרידי הגשר התורכי.

קצה גשר הכביש הצפוני. כנף ארוכה מאד ורצפת תאים כולם מאבני הגשר התורכי
קצה גשר הכביש הצפוני. כנף ארוכה מאד ורצפת תאים כולם מאבני הגשר התורכי
אבני הרכבת בכנף הגשר הבריטי
אבני הרכבת בכנף הגשר הבריטי

השילוב של כריית  חלוקי נחל עמוקה באפיק, ושיטפון ענק בשנת 2010, איחדו פעם נוספת את גורלם של שני הגשרים.

גשר הרכבת ששרידיו היו מכוסים התגלה מחדש. והגשר המנדטורי בן 70 השנים נסחף ונהרס.

הגשר המנדטורי שנסחף ונהרס היה ארוך, בן שני חלקים, בני שישה תאים כל אחד, שביניהם קטע כביש סלול על קרקע.  בגשר נוצקו כמויות גדולות של בטון. אך משולבות בו גם אבנים רבות מהגשר התורכי. רוב אבני הגשר התורכי הושקעו ביצירת ריצוף "כנפיים"  ורצפה, לפחות בחלקו הצפון מזרחי של גשר הבטון.

הכנף הדרומית של קבוצת תאי גשר הכביש הדרומית
הכנף הדרומית של קבוצת תאי גשר הכביש הדרומית
הכנף הצפונית של קבוצת תאי הגשר הדרומית. נראה שימוש באבני הנדבכים העליונים של קשתות הגשר התורכי
הכנף הצפונית של קבוצת תאי הגשר הדרומית. נראה שימוש באבני הנדבכים העליונים של קשתות הגשר התורכי

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו המיוחד של מפעל חינוכי ,חלק אינטגרלי מ"חברת הילדים", מתחילתו ועד סופו

פינת החי בקיבוץ רביבים

פינת החי כחלק מ"חברת הילדים"

ביר עסלוג'

ביר עסלוג' מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו

אמנון (בוצי) ליבנה

האדם, המדבר ומה שבינהם

כשקטרים צפרו בנגב

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

%d בלוגרים אהבו את זה: