מבוא

סקר סוללת הרכבת התורכית ברמת נגב אינו סקר בלעדי חדש. חוקרים וגופים ציבוריים ערכו סיורים וסקרים על קטעים שלה או מתקנים מסוימים.

ערן דורון ומדריכי בית ספר שדה ערכו סקר מקיף בנושא.

ב"סקר נוף רמת נגב" סקרתי אנוכי מתקנים שונים בעיקר גשרים גדולים.

הסקר הנוכחי, שהחל כמבחן כושר גופני אישי, הפך לסקר מפורט של הסוללה וסביבתה הקרובה. את הסקר ערכתי אישית. כמעט כולו נערך רגלית. אל קטעי ההליכה הייתי מגיע בדרך כלל בתחבורה ציבורית. לעיתים נעזרתי בהסעות שונות לכיוון ניצנה, שמהן יכול הייתי לרדת בסמוך לנקודת התחלת הסקר היומי, ולא בתחנת אוטובוס מוכרת. את קטע ניצנה – עזוז סיירתי עם זיו. את קטע כביש הגבול הלכתי בלווית חבורה, והסעה בשני הכיוונים. קטע קצר בין נחל רות למפרשית, בתחום שטח אש, נערך בסיוע רכב שטח.

את הקטעים בין משאבי – שדה וצפונה ערכתי באופני שטח.

במשך הסקר הלכתי בקטעים שונים, כ-60 ק"מ נטו-סוללה ללא קטעי הליכת הסרק מתחנת האוטובוס אל תחילת קטע הסוללה.

מלבד גשרים ומעבירי מים, בחנתי פרטים כגון מצע החצץ, מוצאו האפשרי ועיבודו. נבדקו יחסי המסילה עם שימושי שטח קודמים כגון חוות קדומות, וטרסות. כמו כן נבדקה חלקית, תופעת שימוש  בסוללת המסילה על ידי תושבים בדווים. (בוסתנים) שרידים אלה כיום דלים ביותר.

רוב מעבירי המים צולמו משני עבריהם.  ונבחנו פרטים ארכיטקטוניים שונים בסוגי הגשרים השונים.

יש לציין שאבני הבנייה נבחרו היטב. קיים, מעט מאד בלאי והתפוררות באבני הבנייה המסותתות, כפי שקורה במבנים עתיקים מסלעי קירטון או נארי. (אין הדבר כך בקטע המסילה בנחל אטדים).

זוהו טיפוסי מעבירי מים אחדים.

בכל קטע המסילה מגבול מצרים ועד לתחנת הרכבת של ביריין-עזוז, הרכב מצע החצץ על הסוללה הוא אבנים מרוסקות, ואיסוף אבן עליון מהשטח. על פני השטח ובסוללה מאובנים רבים, ביניהם רבים הנומוליטים רבים מהם כהים-מבורזלים. במהלך העבודה על תחנת הרכבת בניצנה, למדתי על מציאות נתזי סיתות רבים בהרכב החצץ של הסוללות. (אני מודה על כך לד"ר יואב אבני) נתזים כאלה נמצאו לאחר מכן במקומות נוספים.

 

נתזי סיתות מתחנת הרכבת בניצנה
נתזי סיתות מתחנת הרכבת בניצנה

קטע הסוללה מגבול מצרים לתחנת הרכבת ביריין-עזוז, נסקר פעמיים. בפעם הראשונה ללא מכשיר G.P.S בסיור השני המצב הביטחוני לא אפשר להתקרב אל גדר הגבול, על כן נותרו מספר מעבירי מים ללא עדכון נקודת ציון.

לעיתים קיים פירוט רב מידי לתיאור פריט מסוים במבנה. לא תמיד ידעתי את שמו המקצועי של הפריט והאם קיים מונח מקצועי. הרשיתי לעצמי לכנות פריטים אחדים בשמות שנראו לי מתאימים. לנוחיות הקורא ערכתי מילון מצולם

***

מאז הצגת הסקר ביום העיון בלהב בשנת 2012 רציתי למצוא דרך להביא לידיעת ציבור רחב ככל האפשר את תוצאות הסקר. לאחר יום העיון דובר על פרסום  "כשקטרים צפרו בנגב",  כולו בדפוס. הכוונה לא מומשה, ועלתה האפשרות לפרסום באינטרנט. אתר הבלוגים שלי כבר היה בחיתוליו, ונראה היה שזו אפשרות סבירה. החומר כולו לא עבר עריכה מקצועית.

ביתי, עירית ליבנה זאבי, נרתמה למשימה הגדולה של פרסום החומר באתר. מחמת קשיי המרחק, התנהלה העבודה במיילים ובטלפון.

על כך, ועל המשך העבודה בפרסומים נוספים, נתונה לך תודתי הרבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

פינת החי בקיבוץ רביבים

סיפורו המיוחד של מפעל חינוכי ,חלק אינטגרלי מ"חברת הילדים", מתחילתו ועד סופו

פינת החי בקיבוץ רביבים

פינת החי כחלק מ"חברת הילדים"

ביר עסלוג'

ביר עסלוג' מתקופת האבן הקדומה ועד ימינו

אמנון (בוצי) ליבנה

האדם, המדבר ומה שבינהם

כשקטרים צפרו בנגב

אתרי המסילה התורכית מגבול ישראל-מצרים בואכה באר שבע

%d בלוגרים אהבו את זה: